"אני יודעת מה זה מרור"
✨ מי שעבר מרירות אמיתית בחיים מרגיש שהחסה של היום היא כמעט בדיחה.
השיעור נאמר בט' בניסן, ימים ספורים לפני ליל הסדר. הרב פתח בסיפור ששמע מחבר. סבתו של אותו חבר עברה בצעירותה צרות קשות מאוד, וברוך ה' זכתה להגיע לארץ ולהקים דור ישרים.
כשמגיע ליל הסדר, וכל המשפחה ניגשת לאכול חסה למרור, היא אינה מסוגלת. "זה מרור?" היא אומרת. "אתם יודעים איזה מרור אני עברתי בחיים? זו בדיחה לקרוא לזה מרור". היא מוציאה חזרת חריפה ואמיתית, שכבר כשפותחים את הקופסה יורדות דמעות מהעיניים של כל המסובים.
"צריך להרגיש קצת מרור", היא אומרת לנכדים, "להבין שהחיים לא פשוטים".
הסיפור הזה מוביל לשאלה הלכתית גדולה, ששואלים אותה רבים. כאן בארץ ישראל נוהגים כיום לאכול חסה למרור. והחסה של ימינו כלל איננה מרה. היא מתוקה ונעימה, ואוהבים אותה מאוד. אז איך באמת יוצאים בה ידי חובת מרור?